שלמייב נ' שאול עו"ד

החלטה

בפניי עתירת המבקש - הוא הנתבע, לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 12.07.11, בהיעדר כתב הגנה, ולפיו חוייב לשלם למשיבה– היא התובעת סך 10,165 ₪.

המדובר בתביעה שהגישה המשיבה להשבת שכר טרחה בסך 10,000 ₪ ששילמה למבקש תמורת טיפל המבקש – עו"ד במקצועו, בשחרור בנה של המשיבה משירות בצה"ל. המשיבה טענה בכתב התביעה כי העסקה נעשתה תחת לחץ וכאשר היא נתונה במצב נפשי קשה. עוד טענה היא כי יודעי דבר שחו לה כי טיפולו של עו"ד בעניין זה מיותר וכי שכר הטרחה – מופרז, ועל כן ביקשה המשיבה לבטל את ההסכם, אולם סורבה. המשיבה טוענת כי בנה השתחרר לבסוף משירות בצה"ל, וזאת, ללא עזרתו של המבקש.

המבקש טוען בבקשתו כי יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק, שכן נפל פגם במסירה כאשר כתבי בי-הדין הגיעו לידי הנתבעת 2 (כך במקור!) אשר שרוייה "במצב נפשי רעוע". עוד טען המבקש כי מחדלו אינו מעיד על זלזול בבית המשפט, אלא נובע מהליך גירושין שהוא מנהל ומהצורך לטפל בילדיו במהלך תקופה זו ובדיקות רפואיות שעבר. לבסוף טוען המבקש כי יש בידיו טענות הגנה טובות, שלשיטתו יגרמו לדחיית התביעה על הסף. לטענתו, קיימות סתירות בעובדות כתב התביעה, אולם בכל מקרה טעותה של המשיבה הינה "טעות בכדאיות עסקה" שאינה מהווה עילה לביטול החוזה בינו לבין המשיבה, ועל כן לא זכאית המשיבה להשבה. כמו כן, לשיטת המבקש, חתימת המשיבה על החוזה מהווה גמירות דעת, ואין לשמוע טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

המשיבה טוענת בתגובתה כי אין לקבל הבקשה לביטול פסק הדין מחמת הצדק, שכן המבקש לא הביא כל סיבה המגלה כי ישנו פגם במסירה. לא זו אף זו, המבקש ביקש ארכה להגשת כתב הגנה – משמע שהמסירה היתה כדין והגיעה לידיו של המבקש. באשר לביטול פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט, טוענת המשיבה כי מחדלו של המבקש – אשר קיבל פעמים מספר ארכה להגיש כתב הגנה אולם לא עשה כן מעיד על זלזול מופגן בבית המשפט, ובאשר לסיכויי התביעה – טוענת המשיבה כי סיכוייה טובים שכן לטענתה, המבקש ניצל את מצוקתה ותמימותה והפעיל עליה לחץ, וכן לטענתה, לא עשה מאומה לשם טיפול בעניינה, על אף שקיבל מלוא שכר טרחתו, ועל כן תביעתה מבוססת כדבעי.

דיון הוכרעה

ראשית אציין כי הבקשה לביטול פסק הדין מחמת הצדק דינה דחייה, וטוב אילו לא נשמעה כלל, ובמיוחד נכונים הדברים כאשר הטענה נשמעת מפיו של עו"ד. הלכה היא כי ביטול פסק דין מחמת הצדק ייעשה רק שעה שכתבי בי-דין לא נמסרו למבקש הביטול. בענייננו, לא רק שהכתבים נמסרו לבת משפחה בשם מורן, שהמבקש לא הביא כל מסמך המעיד על "מצבה הנפשי המעורער", אלא שהמבקש עצמו הגיש שתי בקשות- חתומות בחתימת ידו, להארכת המועד להגשת כתב הגנה, וכיצד זה הוא בא ומבקש ביטול מחמת הצדק?! למבקש פתרונים.

באשר לבקשת הביטול מחמת הנסיבות האישיות- הלכה היא כי בבקשה כגון זו, כאשר לא נפל פגם בפסק הדין ( שכן כתב התביעה הומצא למבקש כדין), על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים. הראשון - סיבת המחדל, והאחר- סיכויי ההצלחה, כאשר השאלה השניה היא העיקר. אולם ככל שייקבע כי סיבת המחדל נעוצה בזלזול בבית המשפט, תידחה הבקשה ללא דיון בסיכויי ההצלחה.

בעניינו, סיבות מחדלו של המבקש; גירושיו, הטיפול בילדיו או בעיותיו הרפואיות – לא הוכחו ולא הובא בדל ראייה שיתמוך באחת מטענות אלה. בנוסף, בקשתו השניה של המבקש לארכה נדחתה (כאשר בהחלטה בבקשה השנייה ניתנה ארכה להגשת כתב ההגנה בחמישה ימים, וזאת לפנים משורת הדין), ואף על פי כן לא הגיש המבקש כתב הגנה במועד. עוד יצויין כי על אף החלטתי, אשר התנתה עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בהפקדת סך 5,000 ₪ - לא הפקיד המבקש הסכום האמור. התנהלותו זו של המבקש עולה כדי זלזול בבית המשפט, ורק מטעם זה ראוי היה לדחות בקשתו.

אולם גם לגופו של עניין בבוחני סיכויי הגנתו, באתי למסקנה כי סיכויי הגנתו קלושים. בסעיף 19 לתצהירו התומך בבקשתו לביטול פסק הדין, טען המבקש כי "עומדים לזכותו טעות הגנה ממשיות ורציניות". מלבד טענתו בכללית הנ"ל וטענתו כי עסקינן בטעות בכדאיות העסקה, לא טוען כי נקף אצבע בטיפול בעניינו של בנה המשיבה ולא צירף לבקשתו מסמך כלשהו (לרבות פנייה כלשהיא) המוכיח כי הוא טיפל בעניין שהועבר לטיפולו, וזאת על אף שקיבל מלוא שכר טרחתו. במצב דברים זה בו קיבל המבקש שכר ללא כל תמורה מצידו – זכאית המשיבה להשבת הסכומים ששילמה למבקש.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יוותר על כנו. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 750 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"א, 25 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: